KPI for Country (And Organization) Growth

איך נדע אם הארגון בצמיחה או בנסיגה? אילו משתנים יכולים ללמד אותנו על מגמות בעסק? איך מאפיינים ומגדירים KPI?

איך נדע אם הארגון בצמיחה או בנסיגה? אילו משתנים יכולים ללמד אותנו על מגמות בעסק? האם ישנו מדד אולטימטיבי?

מנכ”ל משרד האנרגיה אודי אדרי בשיחה אמש לרדיו גלגל”צ אמר “צריכת הדלקים עלתה ב29% ושווה כעת ל2019 טרום פרוץ המשבר. זהו המדד להתאוששות המשק.”
מדד צריכת הדלקים מורכב מבנזין, גפ”מ (גז פחמימני מעובה), דלק סילוני ונפט. הדלקים משמשים לתחבורה, שינוע, טיסות, ענפי מזון ומלונאות, וצריכה גוברת בהחלט מצביעה על התאוששות המשק.
ישנם KPI רבים שיכולים להיות מדד להתאוששות וצמיחה.
בנק ישראל יצר מדד משולב ליציבות המשק שמחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה.
המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי. ב25/05/21 פרסם בנק ישראל כי המדד עלה ב0.25 %(https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/25-5-2021.aspx) “כביטוי להמשך הרחבת הפעילות הכלכלית לאחר ביטול מרבית מגבלות הקורונה”. המדד המשולב מצביע אף הוא על ההשתקמות ומהווה תמונת מצב רחבה יותר ומשוקללת למצב המשק והמדינה.
הגדרת KPI כמדד לצמיחת הארגון מתייחסת בעיקרה לתעשייה בה הוא פועל, לאיזור הגיאוגרפי וכן משוקללת עם החזון והיעדים. בכללות לכל תעשיה יהיו KPI שונים
לדוגמא:
פיננסים – הון חוזר, תזרים מזומנים תפעולי, תשואה להון, יחס חוב-הון, מחזור מלאי, מחזור חשבונות חייבים, שולי רווח גולמי
שיווק – עלות רכישת לקוחות, יחס המרה של ערוץ מסוים, אחוז הלידים שנוצר מערוץ מסוים, הלקוח הלקוח, לקוחות רדומים, הוצאה ממוצעת ללקוח
בריאות – אחוזי תמותה באשפוז, מחזור מיטות, שיעור קבלה חוזרת, משך שהייה ממוצע, שביעות רצון מטופלים, מרווח תפעולי כולל, עלות ממוצעת לשחרורשיעור דחיית תביעות
קמעונאות – מרווח גולמי (כאחוז ממחיר המכירה), מחזור מלאי, אחוז מכירה, ממוצע מכירות לעסקה, פחת

גישת ה-KPI מקנה מתודה מסודרת לאיתור מדדים אופטימליים של יעדי הארגון והפיכתם לכלי בקרה ניהולי יעיל. כדי לאפיין KPI אנו עוברים ארבעה שלבים:
1. הגדרה וזיהוי של המידע הניהולי הנדרש
2. בניית “עץ” של מטרות ותשומות
3. זיהוי והגדרה של מדדי תוצאות צולבים
4. הטמעה של שימוש במדדים לתכנון ולבקרה

ארגונים שמנוהלים על ידי KPI מדויקים יכולים לדעת בכל זמן את תמונת המצב ולפעול כדי לשפר ולהשיג את היעדים. היתרונות בעבודה עם KPI נכונים הם רבים ובהם:
– אנו מוודאים את יישום האסטרטגיה בכל רמות הארגון.
– מאפשרים שליטה ובקרה על התהליך האסטרטגי, עד לרמת העובד הבודד.
– מחברים את העובד הבודד לאסטרטגיה של הארגון (כגון הגדרת כיוון ברור אילו פעולות צריך לעשות העובד בשטח) לצורך יישום האסטרטגיה ויצירת מחויבות של העובד למטרה האסטרטגית באמצעות הגדרת יעדים ברורים לביצוע.
– מאתרים כשלים במערכת עד לרמת שורש הבעיה והמנהל האחראי.
– מודדים תוצאות בצורה כמותית, ומקבלים תמונה ברורה על ההתקדמות שנותנת תמריץ לעובדים ולמנהלים.

כל מודל נבנה ומותאם לצרכי הארגון ומפותח לכדי דשבורד רספונסיבי בכלי הBI המתקדמים של Qlik. בתום תהליך האפיון עוברים המסקנות והדרישות לצוות הפיתוח, הצוות בוחן את צרכי המודל, מרכז את נתוני הארגון מכל מערכות המידע הקיימות ויוצר שאילתות לכריית התובנות הנדרשות על פי ה KPI, המנוע הסוציאטיבי של Qlik Sense יודע להצליב ולחקור נתונים בצורה רוחבית וליצור נתונים חדשים והבנה חדשה של תמונת המצב בארגון.

מאמרים נוספים בשבילך: