הפספוס הבריטי

איך הבריטים פספסו 15,841 חולי קורונה במשך שבוע שלם? ואיך המספר 1,048,576 קשור לכל זה?

מרתון המאבק בהתפשטות הנגיף מזמן לעיתים אירועים מביכים וכשלי אנוש. הבריטים עומדים במרכזה של פרשיה מביכה במיוחד. את הדו"חות היומיים של נדבקי הקורונה בבריטניה אוספים גופים פרטיים בפורמט CSV פשוט שבו רצף ארוך מאוד של נתונים מופרדים וגולמיים. הגופים שולחים את הדו"חות לגוף ממשלתי שמרכז אותם. כדי לפתוח ולהשתמש במידע יקר הערך הצפון בקבצים נעשה שימוש באקסל, תוכנת הבית שמוכרת לכולנו. כל שנשאר לסוכנות לעשות בסיום הדיווח הוא להודיע לנדבק שהוא חייב בידוד.

תובנה מפתיעה

אם חשבתם שיש לאקסל אינסוף שורות (וכי מי המשועמם שיגלול עד הסוף?) ובכן, לא כך הדבר: לגרסאות הישנות 65,536 שורות ולגרסאות החדשות יותר – 1,048,576. בין כך ובין כך, החברים הבריטים לא שמו לב שכשהם פותחים את הקבצים, נחתכות להם כל השורות העודפות שמעבר למגבלה האקסלית.

שורות אקסל = אנשים – במקרה הזה 15 אלף אנשים חולים שהסתובבו להם חופשי. וכל זאת למה? כי הם חרגו ממגבלת התוכנה השרירותית.

 

 

ארך קצת זמן עד שהרשויות עלו על התקלה. באיחור משמעותי מבחינה אפידמיולוגית ולא לפני שהמקרה תפס את הכותרות. מיד עמלו לתקן את התקלה. מזלם הוא שהפתרון קל כמו שהטעות מביכה: צריך פשוט להפריד לקבצים שונים.

בינה עסקית חוסכת טעויות אנוש

כלי BI מודרניים מספקים תשתית מובנית לאיסוף ואינטגרציה של נתונים. הם מכילים כלי בקרת נתונים מובנים שיודעים לפעול ולהתריע במקרה של כשלים. הם מחליפים את ההסתמכות על מקורות נתונים אקסליים שהם פתח למגוון מאד רחב של טעויות. טעויות שעלולות לעלות הרבה כסף, וכפי שמסתבר לא רק כסף, אלא לעיתים גם מדובר ממש בהצלת חיי אדם.

מאמרים נוספים בשבילך: